מישהו כותב בחיפוש איזו פטרייה בשביל מה, ומחכה לטבלה מסודרת. רעמת האריה לריכוז. קורדיספס לאנרגיה. ריישי לרוגע. זה נשמע כמו תפריט. בוחרים מטרה, ומוצאים פטרייה שכאילו מחכה בדיוק אליה.
הבעיה היא שהתפריט הזה נולד בעיקר משפת השוק, לא מבדיקה אחת ברורה על כוס קפה פטריות. פטריות פונקציונליות קיבלו שיוכים נוחים. המילים אנרגיה, ריכוז ורוגע נדבקות אליהן בקלות. הן לא מוכיחות שכל פטרייה ממלאת את התפקיד הזה אצל כל אחד, ובטח לא בתוך תערובת מוגמרת.
אפשר לשאול את השאלה הזאת ביושר. לא כדי לאבחן או לרשום פטרייה למחלה, אלא כדי להפריד בין מה אומרים עליה, מה באמת בדקו במחקרים קטנים, ומה מתאים לכם ביום יום לפי טעם, הכנה, קפאין ותווית.
למה מחפשים תשובה כל כך חדה
הרבה אנשים לא מחפשים הרצאה על פטריות. הם מחפשים כיוון. כוס שתרגיש כמו אנרגיה בלי רעידות, או קצת רוגע בתוך יום שרץ. בקטגוריה של קפה פטריות השפה הזאת כבר מוכנה. כל שם מקבל תפקיד, והבחירה נראית פשוטה.
גם הביטוי פטריות מרפא עולה הרבה בחיפוש. זה מונח פופולרי, לא תו רפואי. הוא לא מוכיח שהפטרייה מרפאה מחלה, ולא הופך אבקה במשקה לתרופה. פטריות פונקציונליות הן קודם כל דרך של השוק לדבר על פטריות שנכנסו לשיחת בריאות, לא רק למוקפץ.
שלוש קומות לשאלה הזאת
הקומה הראשונה היא השיוך הפופולרי. מה חוזר בשיחה ובעמודי מוצר. כאן נולדת הטבלה כאילו השאלה כבר נפתרה.
הקומה השנייה היא איכות המחקר. מי נבדק, באיזו צורה, באיזה מינון, ולכמה זמן. תמצית מרוכזת זה לא אבקה במשקה. כמה גרמים ביום במשך שבועות זה לא לגימה אחת. ואוכלוסייה עם אבחנה מסוימת היא לא כל מי שרוצים בוקר רגוע יותר.
הקומה השלישית היא בחירה יומיומית. איך זה נטעם. איך מכינים את זה. כמה קפאין יש בכוס, אם הבסיס הוא קפה. מה כתוב על התווית. האם אתם בוחרים פטרייה אחת, או תערובת שבה אי אפשר לבודד תפקיד לכל רכיב.
קורדיספס, והשיוך למילה אנרגיה
קורדיספס נכנס כמעט תמיד ליד המילה אנרגיה. זה השיוך הכי שגור בקטגוריה. ברפואה הסינית המסורתית ובסיפור של הרי אסיה יש לו מקום ישן, בעיקר סביב המין שגדל בטבע על חרקים. מה שמופיע בתוספים היום הוא לרוב גידול מסחרי אחר, למשל Cordyceps militaris או תכשירים כמו Cs-4. אלה לא אותו מוצר, גם אם השם העממי דומה.
במחקר קטן של Chen ועמיתיו משנת 2010, בכתב העת Journal of Alternative and Complementary Medicine, נבדקו 20 מבוגרים בריאים בני 50 עד 75. הם קיבלו תכשיר בשם Cs-4 שמקורו בקורדיספס, במינון של 333 מ״ג שלוש פעמים ביום במשך 12 שבועות, או פלצבו. אחרי התקופה עלה סף מטבולי מסוים בערך ב 10.5 אחוזים בקבוצת התוסף, וסף נשימתי עלה בערך ב 8.5 אחוזים. לא נמצא שינוי בצריכת החמצן המרבית, VO2 max. זה מחקר חלוץ קטן על תכשיר מוגדר, לא הוכחה שכל כוס תיתן אנרגיה יציבה.
Hirsch ועמיתיו משנת 2016, בכתב העת Journal of Dietary Supplements, בדקו תערובת פטריות שמכילה Cordyceps militaris אצל 28 אנשים צעירים. הם נטלו 4 גרם ביום. אחרי שבוע אחד לא נמצאה השפעה מובהקת על מדדי מאמץ מרכזיים. עשרה מהמשתתפים המשיכו עוד שבועיים, ואחרי שלושה שבועות נרשם שיפור ב VO2 max בקבוצת התערובת ולא בפלצבו. המדגם הקטן מחייב זהירות. גם כאן מדובר בתערובת תוספים, לא בקפה.
לא כל המחקר מצביע לאותו כיוון. Tsuk ועמיתיו משנת 2018, בכתב העת International Journal of Medicinal Mushrooms, בדקו תוסף מסחרי של Ophiocordyceps sinensis וריישי אצל 96 סטודנטים לחינוך גופני, במשך 28 עד 33 ימים. לא נמצאה השפעה על VO2 max, לא על תגובות במאמץ מרבי, ולא על מדדי כוח אנאירובי. כשיש ממצאים מעורבים, גם הדיבור על אנרגיה צריך להישאר מאופק.
רעמת האריה, והשיוך למילה ריכוז
רעמת האריה, Hericium erinaceus, נראית כמו רעמה לבנה יותר מאשר כמו פטריית מדף רגילה. במזרח אסיה היא גם פטריית מאכל, וביפן היא מוכרת כימבושיטאקה. היום היא נכנסת לשיחה כמעט תמיד ליד ריכוז או ראש צלול. זה שיוך פופולרי חזק. הוא לא הופך אותה לכלי מוכח לכל מי שיושבים מול מחשב.
המחקר המוכר ביותר בבני אדם הוא של Mori ועמיתיו משנת 2009, בכתב העת Phytotherapy Research. שלושים יפנים בני 50 עד 80 עם ירידה קוגניטיבית קלה חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה אבקת פטרייה יבשה, בערך 3 גרם ביום, במשך 16 שבועות. בנקודות זמן של 8, 12 ו 16 שבועות עלו הציונים בסולם קוגניטיבי מסוים יותר מאשר בפלצבו. ארבעה שבועות אחרי שהפסיקו, הציונים ירדו. זה מחקר קטן, על אבקה במינון גבוה יחסית, אצל אנשים עם אבחנה מסוימת. הוא לא אומר שכוס קפה תשפר ריכוז אצל אנשים בריאים אחרי כמה לגימות.
Nagano ועמיתיו משנת 2010, בכתב העת Biomedical Research, נתנו ל 30 נשים עוגיות עם בערך 2 גרם רעמת האריה ביום, או עוגיות פלצבו, במשך ארבעה שבועות. בחלק מהמדדים של מצב רוח ותלונות לא מוגדרות נרשם שיפור בקבוצת הפטרייה. במדדים אחרים לא היה הבדל ברור מול הפלצבו. התמונה חלקית, והצורה היא עוגיות, לא קפה.
לכן כשמופיעה רעמת האריה ליד ריכוז, שווה לשמוע את זה כשיוך נפוץ, לא כהבטחה לפוקוס מהיר מתוך תערובת.
ריישי, והשיוך למילה רוגע
ריישי, Ganoderma lucidum, היא פטרייה מרה ועץית. ברפואה הסינית המסורתית היא מוכרת כלינגז'י, ונושאת יוקרה ישנה סביב אריכות ימים ואיזון. היוקרה הזאת היא היסטוריה תרבותית, לא תוצאת מעבדה. בשיחה המודרנית היא כמעט תמיד מקבלת את המילה רוגע, לפעמים גם שינה או הרפיה. גם זה שיוך, לא מרשם.
Tang ועמיתיו משנת 2005, בכתב העת Journal of Medicinal Food, בדקו תמצית פוליסכרידים בשם גנופולי אצל 132 אנשים עם אבחנה של נוירסתניה, מתוכם 123 שנכללו בניתוח הסופי. המינון היה 1,800 מ״ג שלוש פעמים ביום במשך שמונה שבועות. נרשם שיפור גדול יותר בחומרת התסמינים ובתחושת העייפות לעומת פלצבו. זה לא ניסוי שינה, לא ניסוי על רוגע יומיומי אצל אנשים בריאים, ולא ניסוי על קפה פטריות.
Wachtel-Galor ועמיתיו משנת 2004, בכתב העת British Journal of Nutrition, בדקו 18 מבוגרים בריאים בני 22 עד 52. הם קיבלו תכשיר לינגז'י מסחרי, 1.44 גרם ביום, במשך ארבעה שבועות, בהצלבה מול פלצבו. לא נמצא שינוי מובהק במגוון סמנים של חימצון, דלקת, חיסון, שומנים בדם, או רעילות לכבד ולכליות. גם היעדר ממצא חשוב. מה שנראה אצל אנשים עם תסמינים לא בהכרח מופיע אצל מי שכבר מרגישים בסדר.
ריישי עוזרת להבין את הפער בין תהילה ישנה לבין כוס בוקר. תמצית מרוכזת במינון גבוה היא לא אותה חוויה כמו משקה עם עוד חמש פטריות ועם קפאין. הקפאין עצמו יכול להשאיר חלק מהאנשים ערים או חסרי מנוחה, גם אם על האריזה כתובה המילה רוגע ליד שם הפטרייה.
איפה מוש נכנס באמצע המיפוי
הרבה אנשים לא בוחרים פטרייה אחת. הם פוגשים תערובת. בעמודי מוצר רואים לפעמים תפקיד מסודר לכל שם. זה נשמע ברור, ועדיין נשאר שיוך שיווקי, לא מפת טיפול.
אם אתם פוגשים באמצע ההשוואה את מוש, קפה הפטריות של מורבלה, תראו דוגמה אחת לתערובת כזאת, לא פסק דין רפואי. לפי רשימת הרכיבים באתר המוצר, מדובר בקפה ערביקה יחד עם תערובת שכוללת קורדיספס, ריישי, פטריית המלך, שיטאקי, רעמת האריה וזנב תרנגול, ועוד שמן MCT ואבקת חלב קוקוס. האתר מציין אלרגן קוקוס, וגם 48 מ״ג קפאין בכוס. לפי הוראות ההכנה שם, שמים כף עד שתיים ב 120 עד 180 מ״ל מים או חלב. לפי פרטי המוצר מופיע גם ציון של כ 3000 מ״ג מתערובת שש הפטריות. זה נתון של היצרן, לא מינון של מחקר על המוצר המוגמר.
המספרים האלה עוזרים לראות את הפער. במחקרים שתוארו כאן הופיעו מנות כמו 3 גרם רעמת האריה ביום, 4 גרם תערובת עם קורדיספס, או תמצית ריישי של 1,800 מ״ג שלוש פעמים ביום. אלה לא אותן כמויות, לא אותן צורות, ולא אותה אוכלוסייה. וגם אם בתערובת יש כמה אלפי מיליגרמים יחד, אי אפשר להניח שכל פטרייה מגיעה למינון שנבדק עליה לחוד.
לא מצאתי ניסוי קליני על התערובת המוגמרת של מורבלה. לכן אי אפשר לומר שמוש מוכיח את השיוכים האלה, או שהפטריות שם עובדות יחד באופן שנמדד. אפשר רק לקרוא מה יש בכוס, ולבחור לפי טעם, קפאין והתאמה אישית.
שיטאקי, פטריית מטבח שנכנסה לשיחת חיסון
שיטאקי היא אולי הפטרייה הכי מוכרת מהצלחת. במזרח אסיה היא קודם כל מזון, ורק אחר כך חומר מחקר. אנשים אוכלים אותה שנים בלי לחפש לה תפקיד רפואי. בשיחת הפטריות הפונקציונליות היא מקבלת לעתים שיוך ליד מערכת החיסון. גם כאן כדאי להאט.
Dai ועמיתיו משנת 2015, בכתב העת Journal of the American College of Nutrition, בדקו 52 מבוגרים בריאים בני 21 עד 41. הם אכלו 5 או 10 גרם פטריות שיטאקי יבשות כל יום במשך ארבעה שבועות. אחרי התקופה נרשמו שינויים במדדי תאי חיסון מסוימים וירידה בחלבון מגיב C. יש כאן מגבלה ברורה: ההשוואה הייתה בעיקר מול נקודת ההתחלה, בלי קבוצת פלצבו קלאסית. אי אפשר לקרוא לזה הוכחה חזקה ששיטאקי מחזקת את החיסון אצל כל אחד. ובטח אי אפשר להעביר את זה אוטומטית לאבקה בתוך קפה.
עוד סיבה להישאר עדינים היא הרגישות. אצל חלק מהאנשים שיטאקי עלולה לעורר תגובת עור. מי שיש להם אלרגיה לפטריות, או רגישות ידועה לשיטאקי, לא צריכים להניח שאבקה במשקה תהיה בהכרח עדינה יותר.
זנב תרנגול, והבלבול בין אבקה צרכנית לתמצית רפואית
זנב תרנגול, או זנב תרנגול הודו, הוא Trametes versicolor. במזרח אסיה הוא מוכר גם כיון ז'ה. בשיחה היום הוא מקבל לפעמים תפקיד ליד עיכול, חיסון, או אפילו הקשרים רפואיים כבדים יותר. כאן חשוב במיוחד לא להפוך חיפוש לתוכנית טיפול.
במחקר המודרני הוא מופיע בשתי קומות שונות לגמרי. הקומה האחת היא תמציות מבודדות כמו PSK, שבהן השתמשו בהקשרים אונקולוגיים ביפן. אלה תכשירים מוגדרים, במינונים רפואיים, אצל מטופלות ומטופלים במעקב. הקומה השנייה היא אבקה או תכשיר צרכני של הפטרייה עצמה, שמופיע גם בתערובות קפה פטריות. אלה לא אותו מוצר.
Torkelson ועמיתיו משנת 2012, בכתב העת ISRN Oncology, ערכו מחקר שלב ראשון אצל נשים אחרי טיפול בסרטן שד. גויסו 11 נשים, ו 9 סיימו. הן קיבלו 3, 6 או 9 גרם ביום במשך שישה שבועות. המטרה העיקרית הייתה בטיחות וסבילות, עם מגמות במדדי חיסון. זה לא מחקר שמוכיח טיפול בסרטן. זה גם לא מחקר על קפה, לא על עיכול יומיומי, ולא על תערובת ביתית. אי אפשר לקחת משם מסקנה לשתייה במטבח, ואי אפשר להמליץ על הפטרייה הזאת למחלה.
אם אתם נמצאים בטיפול רפואי, במיוחד בטיפול אונקולוגי או בתרופות שמשפיעות על מערכת החיסון, זה לא מקום להחליף ייעוץ בכוס. מדברים עם רופא או רוקח לפני שמוסיפים תוסף.
פטריית המלך, האורחת מהמטבח ברשימה
פטריית המלך, Pleurotus eryngii, נקראת גם קינג טראמפט או קינג אוייסטר. היא נראית אחרת מהרבה פטריות שמדברים עליהן בקטגוריה הזאת: גבעול עבה ובהיר, וכובע קטן יותר חום או אפור. בשיחה היא מקבלת לפעמים תפקיד ליד נוגדי חמצון. המחקרים בבני אדם שכן אפשר לבדוק עליה הסתכלו בעיקר על מזון, לא על ההבטחה הזאת מתוך כוס קפה.
ההיסטוריה שלה היא קודם כל היסטוריה של אוכל. בדרום איטליה היא מוכרת כקרדונצ'לו. באסיה מגדלים אותה היום בהיקף גדול כפטריית מאכל, למשל בשם ארינגי ביפן. היא לא נציגה קלאסית של רפואה סינית מסורתית כמו הריישי או הקורדיספס.
Kawai, Inatomi ו Tsuchida משנת 2010 פרסמו מחקר בכתב העת Japanese Pharmacology and Therapeutics. הם בדקו 30 אנשים עם מדד מסת גוף בין 24.5 ל 35, במחקר כפול סמיות מול פלצבו. הם נטלו טבליות שהכילו יחד 9 גרם פטריית מלך יבשה ביום, במשך 12 שבועות. נרשמה ירידה גדולה יותר בשטח שומן בטני מסוים לעומת פלצבו, ולא דווחו תופעות לוואי קשורות למזון בניסוי. זה מחקר קטן, על מנה גבוהה של פטרייה יבשה, לא על כפית קפה פטריות.
Kleftaki ועמיתיה משנת 2021, בכתב העת Pharmacological Research, בדקו ארוחה אחת שמכילה פטריית מלך מול ארוחת ביקורת בעלת ערך קלורי דומה. תשעה עשר אנשים עם השמנה לא בריאה מבחינה מטבולית אכלו את שתי הארוחות בסדר אקראי. אחרי הארוחה עם הפטרייה נרשמו ערכי סוכר נמוכים יותר לאורך הזמן, וגם מדדי רעב ושובע שונים, בלי הבדל באינסולין ובכמה הורמונים אחרים שנמדדו. זו ארוחה אחת, לא הרגל של שבועות, ולא משקה.
במחקר המשך של Kleftaki ועמיתיה משנת 2022, בכתב העת Antioxidants, חולקו באקראי 100 אנשים עם הפרעות מטבוליות. שתי הקבוצות קיבלו ייעוץ תזונתי רגיל במשך שלושה חודשים. קבוצת ההתערבות קיבלה גם חטיף יומי אפוי של בערך 6 גרם פטריית מלך, אחרי הכנה שכללה הארה ב UVB כדי להעלות את תכולת ויטמין D2. בקבוצת החטיף נרשמו שינויים במדדים כמו סוכר, משקל והיקפים, בהשוואה לקבוצת הייעוץ בלבד. גם כאן אי אפשר לקפוץ. זה חטיף מזון שעבר הכנה מיוחדת, עם ויטמין D2 מוגבר, לא אבקה בתוך קפה, ולא תערובת של שש פטריות.
ומה עם צ'אגה, שנכנסת לחיפוש אבל לא לכל רשימה
בשיחה הכללית על קפה פטריות מופיעה גם צ'אגה, כאילו היא עוד משבצת באותה טבלה. חשוב להגיד בבירור: היא לא חלק מרשימת הרכיבים של מוש כפי שהיא כתובה באתר.
צ'אגה גם מזכירה למה לא כדאי להפוך כל שם פופולרי להמלצה. Kikuchi ועמיתיו משנת 2014, בכתב העת Clinical Nephrology, תיארו מקרה של פגיעה כלייתית אחרי שימוש ממושך באבקת צ'אגה בכמות גבוהה. Lee ועמיתיו משנת 2020, בכתב העת Journal of Korean Medical Science, תיארו מקרה נוסף שבו שימוש ממושך נקשר לפגיעה כלייתית חמורה על רקע אוקסלאט. אלה דיווחי מקרה, לא ניסוי על קפה, ולא סיבה לייחס לצ'אגה תפקיד רפואי.
איך בוחרים בפועל, בלי להתאים פטרייה לתסמין
אחרי שמכירים את הפער בין שיוך למחקר, נשארת שאלה פרקטית. מה עושים במטבח?
אפשר להתחיל מהכוס, לא ממטרה רפואית מדומיינת. אם הבסיס הוא קפה, יש בכוס קפאין. הפטריות לא מנטרלות אותו, והן גם לא הופכות אותו אוטומטית לעדין יותר. מי שמחפשים אנרגיה בבוקר עדיין שותים, לפחות בחלק, השפעה מוכרת של קפה. מי שמחפשים רוגע בערב עלולים לגלות שהשעה והקפאין חשובים יותר מהשם שעל השקית.
הטעם וההכנה הם גם קריטריון לגיטימי. קפה פטריות מוכן לרוב כמו משקה אבקה: מים חמים או חלב, וערבוב. שיטאקי ופטריית המלך מגיעות מעולם של אוכל. ריישי מגיעה מעולם יותר מר ועצי. בתערובת אי אפשר לבודד כל רכיב בפה, ואי אפשר לבחור רק את השם שאהבתם בתיאור.
קראו את התווית כרשימת עובדות, לא כטבלת טיפול. האם הבסיס הוא קפה, עולש, או קקאו? האם היצרן מצהיר על כמות קפאין? אילו פטריות באמת מופיעות שם? יש אלרגן, כמו קוקוס? ואל תכפילו מנות רק כדי להתקרב למינון שקראתם במחקר על תמצית, טבליות, או חטיף מזון.
אם בא לכם לנסות תערובת, אין צורך להחליף הכול ביום אחד. אפשר לבדוק טעם ותגובה בבוקר. אפשר גם להישאר עם הקפה הרגיל. בחירה לפי העדפה יומיומית כנה יותר משיוך של פטרייה אחת לתסמין אחד.
למי כדאי להיזהר
אם אתם רגישים לקפאין, גם קפה פטריות על בסיס קפה יכול להשאיר אתכם ערים, להאיץ דופק, או להכביד על הקיבה. השיוך של ריישי לרוגע לא מבטל את זה.
אם אתם בהריון, מניקים, או מתכננים הריון, כדאי לדבר עם רופא או רוקח גם על הקפאין וגם על תוספי הפטריות. אין כאן מספיק מחקר טוב על תערובות כאלה כדי לדלג על השיחה הזאת.
אם יש אלרגיה לפטריות, או רגישות לשיטאקי או לקוקוס, קראו את הרכיבים לפני ששופכים מים חמים. אם אתם חיים עם מחלה אוטואימונית, נוטלים תרופות לדיכוי חיסון, או נמצאים בטיפול רפואי אחר, אל תחליפו ייעוץ במשקה חדש. במיוחד סביב זנב תרנגול, אל תיקחו מחקר על תמצית רפואית כהזמנה לטיפול עצמי.
ואל תפסיקו תרופה, ואל תשנו טיפול, בגלל מאמר על שיוכי פטריות. רופא או רוקח מכירים את התמונה הרפואית שלכם טוב יותר מפסקה באינטרנט.
בסוף נשארת שאלה טובה, בלי תפריט סגור
איזו פטרייה בשביל מה היא שאלה ששווה לשאול, אם מבינים מה היא יכולה לתת ומה לא. היא יכולה לעזור להבחין בין שיוך שיווקי לבין מחקר קטן על תכשיר מסוים. היא גם מזכירה שפטריות מרפא הוא ביטוי של חיפוש, לא תו יעילות. היא לא יכולה להחליף ייעוץ, לא יכולה להתאים פטרייה למחלה, ולא יכולה להבטיח אנרגיה, ריכוז או רוגע מתוך תערובת שלא נבדקה כמוצר מוגמר.
אפשר להיות סקרנים לגבי כל אחת מהפטריות. אפשר גם לבחור קפה פטריות אם הטעם והקפאין מתאימים לכם. מה שאי אפשר לעשות ביושר הוא להבטיח שכל פטרייה תמלא את התפקיד שנתנו לה בשיחה.
אם בא לכם לנסות, קראו את הרכיבים, בדקו את הקפאין, ושימו לב איך אתם מגיבים. ואם יש ספק רפואי, השאירו את ההחלטה לשיחה עם רופא או רוקח.
שאלות נפוצות
אז איזו פטרייה בשביל מה, בסוף?
האם רעמת האריה באמת לריכוז, קורדיספס לאנרגיה, וריישי לרוגע?
מה ההבדל בין פטריות פונקציונליות לפטריות מרפא?
אם יש מחקר על הפטרייה, למה זה לא מספיק בשביל הקפה?
למה ברשימה של מוש יש פטריית מלך ולא צ'אגה?
האם כדאי לבחור פטרייה אחת לפי התסמין שלי?
תוסף מזון, לא תרופה. המידע כאן הוא כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי, תרופתי או תזונתי אישי. לפני שמתחילים תוסף חדש, במיוחד אם יש מצב רפואי או שימוש בתרופות, כדאי להתייעץ עם רופא או עם רוקח.
