מישהו שומע קפה פטריות, והראש קופץ ישר למקום אחר. פטריות הזיה. טריפ. משהו שמשנה את התפיסה. המילה פטרייה עושה את זה להרבה אנשים. היא נשמעת כמו שם אחד, למרות שהיא מכסה עולם שלם של יצורים שונים.
הבלבול מובן. בשיחה רגילה פטרייה יכולה להיות מה שחותכים למחבת, מה שמזהירים ממנו בטיול, מה שמופיע על שקית של קפה פטריות, או מה שאנשים מתכוונים אליו כשהם אומרים פטריות הזיה. אלה לא אותו דבר. פטריות פונקציונליות ופטריות שמכילות פסילוסיבין שייכות למשפחות כימיות אחרות, ולמסורות אחרות. הן לא מתחלפות רק כי שתיהן נקראות פטריות.
אפשר להסביר את ההבדל בלי להפוך את זה להרפתקה, ובלי להבטיח שכל מוצר עם המילה פונקציונלית כבר הוכח. המטרה כאן היא להפריד בין שמות, בין חומרים, ובין מה שנבדק בחדר מחקר מבוקר לבין כוס בוקר.
למה המילה פטרייה מבלבלת כל כך
יש אלפי מיני פטריות, והם לא כולם אותו סיפור. חלקן פטריות מאכל מוכרות. חלקן רעילות, ולפעמים מסוכנות מאוד. חלקן נכנסו לשוק של תוספים ומשקאות בשם פטריות פונקציונליות. וחלקן מכילות פסילוסיבין, החומר שמקשרים בדרך כלל לפטריות הזיה.
כשכל אלה נדחסים למילה אחת, קל לחשוב שקפה פטריות הוא גרסה עדינה של טריפ, או להפך, שכל פטרייה בטוחה רק כי היא נמכרת ליד הקפה. שני הכיוונים לא מדויקים. השם המשותף לא אומר השפעה משותפת, והוא גם לא אומר בטיחות משותפת.
המאמר הזה גם לא נועד לעזור לזהות פטריות בשטח. יש פטריות רעילות שנראות לאנשים לא מנוסים דומות למאכל. אם אין לכם ידע ברור, לא אוספים פטריות מהטבע לפי תמונה או לפי שם עממי. ההבחנה כאן היא בין קטגוריות בשיחה ובתווית, לא מדריך ליער.
עוד מילה שמבלבלת היא פטריות מרפא. היא עולה הרבה בחיפוש, ליד פטריות פונקציונליות. זה מונח פופולרי, לא תו רפואי. הוא לא מוכיח שהפטרייה מרפאה מחלה, לא מוכיח שהיא מתאימה לכל אחד, ולא הופך אבקה במשקה לתרופה. גם המילה פונקציונלית היא קודם כל שפת שוק. היא מתארת פטריות שמדברים עליהן בהקשר של בריאות, לא רק בהקשר של מוקפץ. היא לא אישור משפטי, ולא תו תקן רפואי.
מה יש בפטריות הזיה, ומה אין בפטריות של הצלחת
ההבדל החשוב ביותר הוא כימי, לא שיווקי. בפטריות שנהוג לקרוא להן פטריות הזיה מופיע לרוב פסילוסיבין. Passie, Seifert, Schneider ו Emrich כתבו על כך בשנת 2002 בכתב העת Addiction Biology. לפי הסקירה שלהם, פסילוסיבין הוא האלקלואיד הפסיכואקטיבי העיקרי בכמה מיני פטריות שמפוזרים בעולם. זה חומר מסוג טריפטמין, לא סוכר של דופן התא, ולא רכיב של מרק פטריות רגיל.
בגוף, פסילוסיבין עצמו מתנהג בעיקר כחומר מוצא. Hasler, Bourquin, Brenneisen, Bär ו Vollenweider בדקו את זה בשנת 1997 בכתב העת Pharmaceutica Acta Helvetiae. במחקרים קטנים ומבוקרים אצל מתנדבים בריאים הם ראו שהפסילוסיבין הופך במהירות לפסילוצין, ושפסילוצין מופיע בפלזמה. הפסילוצין הוא החומר הפעיל יותר מבחינת ההשפעה על התודעה.
Nichols כתב בשנת 2016 בכתב העת Pharmacological Reviews סקירה רחבה על חומרים פסיכדליים קלאסיים. לפי התמונה שמצטיירת שם, החומרים האלה פועלים בעיקר כמפעילים או כמפעילים חלקיים של קולטן סרוטונין מסוג 5-HT2A במוח. זו לא אותה פעולה של קפאין, ולא אותה פעולה שמייחסים לפטריות מאכל. זו גם הסיבה שאי אפשר לערבב בשיחה בין כוס עם רעמת האריה או ריישי, לבין חוויה שמקשרים לפטריות הזיה.
חשוב להגיד את הגבול השני גם כן. זה שפטריות מאכל או פטריות פונקציונליות אינן פטריות הזיה, לא אומר שהן משפיעות על כלום. לפטריות יש רכיבים משלהן. חלקם נחקרים, חלקם מוכרים מהמטבח, וחלקם עדיין לא ברורים מספיק. ההבדל הוא בסוג החומר ובסוג השאלה, לא בהבטחה שכל פטרייה ניטרלית לגמרי.
אז מה כן מוצאים בפטריות הפונקציונליות
בדופן התא של פטריות מאכל ושל פטריות שמדברים עליהן כפטריות פונקציונליות יש לרוב בטא גלוקנים. Cerletti, Esposito ו Iacoviello תיארו אותם בשנת 2021 בכתב העת Nutrients. אלה שרשראות ארוכות של סוכר מסוג גלוקוז, עם קשרים מסוג בטא 1,3 ובטא 1,6. מבחינה כימית זה עולם אחר לגמרי מפסילוסיבין ומפסילוצין.
הסקירה הזאת מתארת עניין מחקרי סביב בטא גלוקנים, בעיקר במודלים תאיים ובמחקרים ניסויים, ולפעמים גם בהקשרים קליניים מוגבלים. היא גם מזכירה שהרבה ממה שיודעים על תועלת מטבולית של בטא גלוקנים מגיע משיבולת שועל ומשעורה, ושצריך אישור נוסף במחקרים בבני אדם על בטא גלוקנים מפטריות. כלומר יש כאן כיוון מחקר, לא הוכחה שכל תוסף צרכני כבר עובד, ובטח לא הוכחה לקפה פטריות מסוים.
בפטריות מסוימות מדברים גם על רכיבים אחרים. בריישי למשל מופיעים גם טרפנים מסוימים. ברעמת האריה מדברים על חומרים אחרים לגמרי מאלה של פטריות הזיה. הקורדיספס נכנס לשיחה ליד מאמץ ואנרגיה, לא ליד שינוי תפיסה. אף אחד מהשמות האלה לא הופך את הפטרייה לפסילוסיבין רק כי היא נמכרת באותו מדף מילולי של וולנס.
המינים שחוזרים בקטגוריה של קפה פטריות הם לרוב רעמת האריה, ריישי, קורדיספס, שיטאקי, זנב תרנגול ופטריית המלך. אלה פטריות מאכל או פטריות שגדלו במסורת של מזון ותמציות, לא המינים שמקשרים בדרך כלל לפסילוסיבין. הבלבול נולד מהמילה פטרייה, לא מהכימיה שלהם.
על חלק מהמינים האלה יש גם מחקרים קטנים בבני אדם, בצורות אחרות ובמינונים אחרים: אבקה, תמצית, טבליות, או מזון שלם. גם כשיש ממצאים כאלה, הם לא מתארים טריפ, לא נעשו על כל תערובת מוגמרת, ולא הופכים את הפטרייה לחומר פסיכדלי. מחקר עניין הוא לא אותו דבר כמו יעילות מוכחת של מוצר מהמדף.
שתי מסורות, לא סיפור אחד
גם ההיסטוריה לא מתערבבת כמו שהשיווק לפעמים רומז. ריישי, או לינגז'י, וקורדיספס מופיעים במסורות של רפואה סינית ומזון טוני. אלה סיפורים על אריכות ימים, על חוזק, או על שימוש במזון ובתכשירים. הם לא אותו סיפור כמו שימוש טקסי בפטריות שמכילות פסילוסיבין אצל עמים ילידיים במקסיקו ובמרכז אמריקה, למשל במסורות מזטקיות.
אפשר לכבד את שתי המסורות בלי להדביק אותן זו לזו. שימוש עתיק בפטרייה אחת לא מוכיח דבר על פטרייה אחרת. הוא גם לא הופך קפה פטריות מודרני לטקס ישן, ולא הופך מחקר עכשווי על פסילוסיבין לאישור של תוסף מהמדף.
איפה מוש נכנס באמצע ההבחנה
אחרי שמפרידים בין השמות, עולה שאלה פשוטה. מה בעצם יושב בכוס שאתם מערבבים בבוקר?
אם אתם פוגשים באמצע ההשוואה את מוש, קפה הפטריות של מורבלה, תראו דוגמה אחת לקטגוריה, לא פסק דין רפואי. לפי רשימת הרכיבים באתר המוצר, מדובר בקפה ערביקה יחד עם תערובת שכוללת קורדיספס, ריישי, פטריית המלך, שיטאקי, רעמת האריה וזנב תרנגול, ועוד שמן MCT ואבקת חלב קוקוס. האתר מציין אלרגן קוקוס, וגם 48 מ״ג קפאין בכוס. לפי הוראות ההכנה שם, שמים כף עד שתיים ב 120 עד 180 מ״ל מים או חלב. צ'אגה לא מופיעה ברשימה הזאת.
אלה שש פטריות מהסוג שמדברים עליו כפטריות פונקציונליות, לא פטריות הזיה. הן גם לא הופכות את המשקה לחסר השפעה. יש בו קפה, ולכן יש בו קפאין. הקפאין יכול לעורר, להשאיר ערים, או לגרום לרעידות אצל מי שרגישים אליו. זה לא טריפ, וזה גם לא הוכחה לרוגע או לריכוז מהפטריות עצמן.
לא מצאתי ניסוי קליני על התערובת המוגמרת של מורבלה שבודק השפעה פסיכדלית, או שמוכיח היעדר מוחלט של כל השפעה אחרת. מחקר על פטרייה בודדת, או על פסילוסיבין בחדר טיפול, לא מדבר בשם הכוס הזאת. אי אפשר גם להבטיח סינרגיה בין הרכיבים, או להבטיח מיקוד ורוגע רק כי אלה מילים שחוזרות בקטגוריה.
מחקר מבוקר על פסילוסיבין הוא לא אישור לתוסף מהמטבח
בשנים האחרונות נשמע הרבה על מחקר רפואי סביב פסילוסיבין. חלק מהאנשים שומעים את זה, ואחר כך רואים קפה פטריות ומדביקים את שני הסיפורים. כדאי להפריד גם כאן.
Griffiths, Johnson, Carducci ועמיתיהם פרסמו מחקר בשנת 2016 בכתב העת Journal of Psychopharmacology. זה היה מחקר אקראי וכפול סמיות אצל 51 אנשים עם מחלה ממאירה מסכנת חיים ועם תסמיני דיכאון או חרדה. הם קיבלו פסילוסיבין בדרגה מחקרית, במנות מדידות, במפגשים מפוקחים, עם ליווי ומעקב. בקבוצת המנה הגבוהה יותר נרשמו ירידות גדולות במדדי דיכאון וחרדה בהשוואה למנה נמוכה מאוד, וחלק מהשינויים נשמרו גם במעקב של כ חצי שנה. זה מחקר על חומר מוגדר, אצל אוכלוסייה מסוימת, בתנאים קליניים הדוקים. הוא לא מחקר על קפה פטריות, לא על שימוש ביתי, ולא על רעמת האריה או ריישי.
Carhart-Harris, Giribaldi ועמיתיהם פרסמו בשנת 2021 בכתב העת New England Journal of Medicine מחקר שלב שני אצל 59 מבוגרים עם דיכאון מג'ורי בדרגה בינונית עד קשה. שתי הקבוצות קיבלו ליווי פסיכולוגי. ההשוואה העיקרית מול אסציטלופרם אחרי שישה שבועות לא הייתה מובהקת סטטיסטית. גם כאן מדובר במחקר קטן יחסית, על פסילוסיבין מחקרי בסביבה מבוקרת, לא על תוסף מהמדף.
שני המחקרים האלה מדגימים משהו פשוט. יש עניין מחקרי אמיתי סביב פסילוסיבין. העניין הזה לא מוכיח יעילות מבוססת של כל מוצר שכתוב עליו פטריות. הוא גם לא מזמין שימוש עצמי בבית, לא גידול, ולא חיפוש אחר פטריות הזיה. מחקר בחדר טיפול עם סינון, חומר מדוד וליווי, נשאר מחקר כזה. אי אפשר להעביר אותו אל שקית של קפה פטריות, ואי אפשר לקרוא אותו כהוכחה שפטריות פונקציונליות מרפאות משהו.
הקפאין ממשיך לעשות את שלו, גם בלי טריפ
אם מישהו שותה קפה פטריות ומרגיש ערני יותר, הדבר הראשון לבדוק הוא לרוב הקפה, לא הפטריות. לפי פרטי המוצר באתר, בכוס מוש יש 48 מ״ג קפאין. זה נתון של היצרן, לא מדידה עצמאית שנעשתה כאן.
הסוכנות האירופית לבטיחות מזון, EFSA, כתבה על כך בשנת 2015 בכתב העת EFSA Journal. לפי החוות דעת שלהם, קפאין עלול להשפיע על שינה אצל חלק מהמבוגרים, במיוחד קרוב ללילה. מינונים גבוהים יותר עלולים להגביר חרדה בעיקר אצל מי שלא רגילים אליו. ה FDA מציין שלרוב המבוגרים הבריאים, צריכה של עד 400 מ״ג קפאין ביום אינה מקושרת בדרך כלל להשפעות שליליות, אבל הרגישות משתנה מאדם לאדם.
כלומר משקה יכול להיות לא פסיכדלי, ועדיין להרגיש חזק. דופק מהיר, קושי להירדם, או אי שקט אחרי קפאין אינם טריפ. הם גם לא הוכחה שהפטריות עשו משהו מיוחד. מי שרגישים לקפאין צריכים להתייחס לקפה פטריות כמו אל משקה שמכיל קפאין, לא כמו אל מים.
איך קוראים תווית, ומה היא לא יכולה להבטיח
הדרך הכי שימושית להישאר על הקרקע היא לקרוא מה באמת כתוב. אילו שמות מופיעים? יש שם רעמת האריה, ריישי, קורדיספס, שיטאקי, זנב תרנגול, פטריית המלך? או שיש שם רק את המילה פטריות, בלי לפרט? האם הבסיס הוא קפה, עולש, או קקאו? האם היצרן מצהיר על כמות קפאין? יש אלרגן, כמו קוקוס?
המילה פונקציונלית על אריזה אינה תעודת בטיחות. היא גם אינה הוכחה שהמוצר נבדק במעבדה מול פסילוסיבין, מתכות כבדות, או רעלני עובש. אם רשימת הרכיבים לא כוללת פטריות הזיה, זה אומר מה כתוב על התווית. זה לא מחליף בדיקת מעבדה על המוצר עצמו, ולא מוכיח שלא הייתה ערבוב או זיהום במפעל אחר. בלי נתוני מעבדה עצמאיים אי אפשר להבטיח שהמוצר נקי מחומרים שלא מופיעים ברשימה.
אותו דבר לגבי בדיקות סמים. בלי נתוני מעבדה על המוצר עצמו, אי אפשר להבטיח תוצאה שלילית בבדיקה. אי אפשר גם להבטיח שכל בדיקה תחפש או לא תחפש אותו דבר. מי שיש להם דרישת בדיקה מהעבודה, מבית משפט, או ממסגרת רפואית, צריכים לשאול את הגורם שעורכים אצלו את הבדיקה, או רופא, לא מאמר על קפה.
איכות היא שאלה רחבה יותר מטריפ או לא טריפ. כדאי לחפש שמות ברורים של מינים, פרטי יצרן, ואלרגנים. מילה כמו אורגני על אריזה, אם היא מופיעה, אינה תעודה שהמשקה נבדק מול פסילוסיבין, וגם לא אישור רפואי. לא כדאי להכפיל מנות רק כי השם נשמע בטוח.
בסוף נשארות שתי משפחות, לא מילה אחת
פטריות פונקציונליות זה לא פטריות הזיה. המילה פטרייה רחבה מדי בשביל להחליט במקומכם מה אתם שותים. פסילוסיבין ופסילוצין שייכים לכימיה אחת, עם מחקר מבוקר שנעשה בתנאים אחרים לגמרי. רעמת האריה, ריישי, קורדיספס ושכנותיהן לקטגוריה שייכות לשיחה אחרת, של מזון, תוספים, ובטא גלוקנים. קפה פטריות יכול להכיל את השמות האלה, ועדיין להכיל גם קפאין.
אפשר להיות סקרנים בלי לערבב את הסיפורים. אפשר גם לבחור משקה לפי טעם ותווית, בלי לחפש בו טריפ ובלי להבטיח ממנו ריפוי. מה שאי אפשר לעשות ביושר הוא להגיד שכל הפטריות בטוחות, שכל מוצר פונקציונלי כבר הוכח, או שמחקר על פסילוסיבין בחדר טיפול מוכיח כוס מהמטבח.
אם בא לכם לנסות, קראו את הרכיבים, בדקו את הקפאין, ושימו לב איך אתם מגיבים. ואם יש ספק רפואי, השאירו את ההחלטה לשיחה עם רופא או רוקח.
שאלות נפוצות
פטריות פונקציונליות זה פטריות הזיה?
למה אנשים מבלבלים ביניהן?
מה יש בקפה פטריות כמו מוש?
האם זה יכול לגרום לטריפ?
למה שומעים על מחקרים רפואיים עם פטריות, אם זה לא אותו דבר?
פטריות מרפא זה אותו דבר כמו פטריות הזיה?
אפשר לסמוך על התווית שאין שם פסילוסיבין?
למה ברשימה של מוש יש פטריית מלך ולא צ'אגה?
תוסף מזון, לא תרופה. המידע כאן הוא כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי, תרופתי או תזונתי אישי. לפני שמתחילים תוסף חדש, במיוחד אם יש מצב רפואי או שימוש בתרופות, כדאי להתייעץ עם רופא או עם רוקח.
