הבוקר מתחיל אצל הרבה אנשים באותו ריח. מים חמים, קפה, כמה דקות שקט לפני שהיום נכנס. ואז מישהו אומר שעכשיו שותים קפה פטריות. השם עוצר את השיחה. פטריות בכוס? זה נשמע כמו בדיחה, או כמו טרנד שהגיע לישראל עם השם מאשרום קופי.
מאחורי הסקרנות יש גם בלבול. יש מי שמחפשים קפה פטריות יתרונות ומוצאים הבטחות גדולות. יש מי שנתקלים בביטוי פטריות מרפא וחושבים שכבר הוכח טיפול. יש מי שפשוט רוצים להבין אם אפשר לשתות את זה במקום הקפה הרגיל, בלי לקנות סיפור לא ברור.
התשובה הקצרה: קפה פטריות הוא בדרך כלל קפה, או בסיס דומה לקפה, שמערבבים בו אבקות של פטריות מסוימות. הוא לא פטריית הזיה. הוא גם לא תרופה. והמחקר שיש עליו הוא בעיקר מחקר על רכיבים בודדים, במינונים ובתכשירים אחרים, לא על הכוס שאתם מכינים במטבח.
למה בכלל מדברים על זה עכשיו
הבעיה האמיתית היא לא עצם הרעיון. אנשים תמיד חיפשו דרך לעדן את הקפה, או למצוא בו עוד משהו חוץ מהקפאין. חלק מרגישים אחרי כמה כוסות דופק מהיר, קיבה עצבנית, או נפילה בשעות אחר הצהריים. חלק פשוט סקרנים. השוק מבין את זה מהר, וממלא את החלל במילים גדולות.
כאן נכנס הביטוי פטריות מרפא. זה מונח חיפוש פופולרי בעברית. הוא לא הוכחה רפואית. הוא לא אומר שהפטריות האלה מרפאות מחלה, וגם לא שהן מתאימות לכל אחד. ברפואה הסינית המסורתית ובמטבח מזרח אסיה יש לחלק מהפטריות האלה היסטוריה ארוכה כמזון וכצמח מרפא עממי. זה מעניין. זה לא אותו דבר כמו ניסוי קליני מודרני, וזה בטח לא אותו דבר כמו תערובת קפה מוכנה.
אז לפני שנדבר על מה מייחסים לקפה פטריות, כדאי לעצור בשאלה הפשוטה. מה שותים פה בעצם?
מה זה קפה פטריות בפועל
קפה פטריות הוא לא פטרייה שצומחת כמו שקדיה של קפה. אין פול פטריות שמחליף את פול האספרסו. ברוב המקרים לוקחים קפה, לפעמים נמס ולפעמים טחון, ומוסיפים אבקה של פטריות שגודלו בשביל תוספי מזון. האבקה יכולה להגיע מגוף הפרי, כלומר מהפטרייה שאנחנו מזהים בעין, או מתפטיר שגדל על מצע כמו דגן. שני הדברים האלה לא זהים, גם אם על האריזה כתוב אותו שם מדעי.
יש גם משקאות שנראים ומרגישים כמו קפה פטריות, אבל הבסיס שלהם בכלל לא קפה. יש גרסאות על בסיס עולש קלוי. יש גרסאות על בסיס קקאו. יש תערובות בלי קפאין מהקפה, ויש תערובות שהקפאין שלהן מגיע מהקפה או מהקקאו, לא מהפטריות עצמן. הפטריות הנפוצות בקטגוריה הזאת לא מכילות קפאין.
כאן קל לערבב, אז נפריד. אם מישהו אומר שקפה פטריות יותר עדין כי יש בו פטריות, צריך קודם לבדוק כמה קפה יש בכוס. הפטריות לא מוחקות את הקפאין. הן גם לא הופכות אוטומטית כל משקה לתוסף עם אותה השפעה שנראתה במחקר על תמצית מרוכזת.
בשביל להבין את השם מאשרום קופי, מספיק לפרק אותו. זה קפה עם פטריות פונקציונליות, מונח שמתאר פטריות שמדברים עליהן בהקשר של בריאות ולא רק בהקשר של בישול. חלקן גם אכילות לגמרי, כמו שיטאקי. חלקן מרות יותר ופחות נחשבות למנת גורמה. כולן שונות זו מזו, ולכן אי אפשר לדבר עליהן כאילו הן רכיב אחד.
איך הסיפור הזה הגיע אלינו
ההיסטוריה שווה מקום, אבל בלי להעניק לה סמכות רפואית שהיא לא מבקשת.
ברפואה הסינית המסורתית יש שימוש ארוך שנים בפטריות. הריישי מוכרת שם כלינגז'י. הקורדיספס מוכר בשם עממי שמתאר את הדרך שבה הוא גדל על חרקים בטבע. זנב תרנגול הודו מוכר כיון ז'ה. רעמת האריה מופיעה במטבח ובמסורת של מזרח אסיה, וביפן היא מוכרת גם כימבושיטאקה. השיטאקי היא קודם כל פטריית מאכל חשובה במזרח אסיה, ורק אחר כך הפכה לחומר מחקר. הצ'אגה מגיעה בעיקר ממסורות עממיות בצפון אירופה, בסיביר וברוסיה, שם שתו אותה כחליטה מעץ. היא לא הנציגה הקלאסית של תערובת קפה מודרנית, וגם לא הוכחה כפטריית מרפא רק בגלל שהשתמשו בה פעם.
באיורוודה התמונה אחרת, וצריך להישאר מדויקים. בטקסטים ובמילוני צמחים איורוודיים מופיעות פטריות, לפעמים תחת השם צ'אטראקה, בדרך כלל בהקשר של פטריות שדה. זה לא הופך את רעמת האריה למסורת איורוודית. זה גם לא הופך תערובת מודרנית של שש פטריות בתוך קפה למתכון איורוודי עתיק. אם מישהו מציג את הקפה הזה כסוד איורוודי, הוא מערבב תקופות, יבשות ומינים.
באירופה הסיפור המוכר יותר הוא בכלל לא על פטריות. עולש קלוי הפך שם לתחליף קפה, בייחוד כשהקפה היה יקר או קשה להשגה. זה קרה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה, והתחזק בתקופות של מחסור, כולל בימי החרם הקונטיננטלי של נפוליאון ובמלחמות מאוחרות יותר. העולש נתן טעם מריר וכהה שדמה לקפה. הוא לא הכיל קפאין, והוא לא היה שימוש בפטריות. מי שמערבב היום פטריות עם עולש בונה משקה חדש על בסיס מסורת ישנה של תחליף קפה, לא ממשיך טקס פטריות אירופי עתיק.
גם בתנ"ך כדאי לדבר בגובה העיניים. בבמדבר פרק יא מתואר המן כדבר שדומה לזרע גד, כלומר לזרע של כוסברה, ומראהו כמראה הבדולח. זה תיאור של מזון מהטבע שנראה דמוי זרע. זה לא תיאור של פטריות, וזה בטח לא עדות לקפה פטריות מודרני. פטריות לא נזכרות במפורש בתנ"ך. מור, לבונה וצרי כן מופיעים, אבל כחומרי ריח, שרף או בושם. זיהוי הצרי עצמו לא חד משמעי. אין קשר מדעי בין השרפים האלה לבין פטריות, ואין בהם הוכחה ליעילות של משקה עכשווי.
שש הפטריות שחוזרות בשיחה
אם נכנסים לרשימות של קפה פטריות, חוזרות שוב ושוב כמה פטריות. לא כי הן עובדות כולן אותו דבר, אלא כי הן הפכו לשמות מוכרים בקטגוריה.
קורדיספס, לפעמים בשם האנגלי Cordyceps, מגיעה ממסורת מזרח אסיה וממחקר מודרני שבחן בעיקר מאמץ גופני. צריך להבדיל בין המין העתיק שגדל בטבע לבין מינים וגידולים מסחריים שמופיעים בתוספים היום.
רעמת האריה, או Lion's Mane, וגם בשמה המדעי Hericium erinaceus, מושכת תשומת לב בגלל שיחה על ריכוז וזיכרון. היא פטריית מאכל לבנה עם מראה של רעמה, לא תמצית מסתורית מהמעבדה בלבד.
ריישי, Ganoderma lucidum, היא פטרייה מרה ועצית. במסורת הסינית היא נשאה יוקרה רבה. במחקר המודרני בדקו אותה בעיקר כתמצית, לא ככפית בתוך קפה.
שיטאקי היא אולי הפטרייה הכי מוכרת מהמטבח. אנשים אוכלים אותה במוקפץ שנים לפני שהיא נכנסה לשיחת וולנס. לכן קל לשכוח שמחקר על אכילת פטריות שלמות לא זהה למחקר על אבקה במשקה.
זנב תרנגול הודו, Turkey Tail או Trametes versicolor, מוכר במחקר בעיקר דרך תמציות מבודדות כמו PSK, שבהן השתמשו בהקשרים רפואיים ביפן. זה מרחק גדול מכוס קפה בבוקר.
צ'אגה, Inonotus obliquus, גדלה על עצים באקלים קר ונראית יותר כמו פקעת כהה מאשר כמו פטריית מדף רגילה. היא נכנסה לשיח הכללי על קפה פטריות, אבל המחקר הקליני בבני אדם עליה דל, ויש לגביה גם אזהרות בטיחות ששווה לא להחביא.
אפשר לראות כבר מכאן למה אי אפשר לומר שהפטריות עושות דבר אחד. כל מין מגיע עם היסטוריה אחרת, תרכובות אחרות, מינונים אחרים, ורמת ראיות אחרת.
מה המחקר באמת יודע להגיד
כשקוראים על קפה פטריות יתרונות, כדאי לשים על השולחן שלוש הבחנות פשוטות.
הראשונה היא בין מחקר במבחנה, מחקר בבעלי חיים, ומחקר בבני אדם. במבחנה אפשר לראות תגובה של תאים. בבעלי חיים אפשר לראות השפעה ביולוגית במינון ובמסלול שלא דומים תמיד לשתייה יומית. רק מחקר בבני אדם אומר משהו ישיר יותר על אנשים. גם שם, גודל המדגם, משך הזמן, וסוג התכשיר משנים את התמונה.
השנייה היא בין תמצית מבודדת לבין משקה מוכן. הרבה ניסויים נותנים גרמים של אבקה או תמצית מרוכזת, לפעמים כמה פעמים ביום, במשך שבועות. כוס קפה פטריות מכילה בדרך כלל תערובת, במינון שלא תמיד כתוב בבירור, ועם קפה או בסיס אחר שמשפיע בפני עצמו.
השלישית היא בין רכיב לבין מוצר. גם אם יש ממצא מעניין על רעמת האריה או על קורדיספס, זה לא ממצא על מורבלה, לא על מוש, ולא על כל תערובת קפה בשוק. אי אפשר להעביר תוצאה ממוצר אחד למשנהו בלי מחקר על המוצר עצמו.
הנה כמה דוגמאות, בזהירות.
במחקר קטן של Chen ועמיתיו משנת 2010, בכתב העת Journal of Alternative and Complementary Medicine, נבדקו 20 מבוגרים בריאים בני 50 עד 75. הם קיבלו תכשיר בשם Cs-4 שמקורו בקורדיספס, במינון של 333 מ״ג שלוש פעמים ביום במשך 12 שבועות, או פלצבו. אחרי התקופה הזאת עלה סף מטבולי מסוים בערך ב-10.5 אחוזים בקבוצת התוסף, וסף נשימתי עלה בערך ב-8.5 אחוזים. לא נמצא שינוי בצריכת החמצן המרבית, VO2 max, באף אחת מהקבוצות. זה מחקר חלוץ קטן, לא הוכחה לכל קפה פטריות.
Hirsch ועמיתיו משנת 2016, בכתב העת Journal of Dietary Supplements, בדקו תערובת פטריות שמכילה Cordyceps militaris אצל 28 אנשים צעירים, בממוצע בני 23 בערך. הם נטלו 4 גרם ביום. אחרי שבוע אחד לא נמצאה השפעה מובהקת על מדדי מאמץ מרכזיים. עשרה מהמשתתפים המשיכו עוד שבועיים. אחרי שלושה שבועות נרשם שיפור ב-VO2 max בקבוצת התערובת, ולא בקבוצת הפלצבו. המדגם הקטן והמשך הקצר מחייבים זהירות. וגם כאן מדובר בתערובת תוספים, לא בכוס קפה מסחרית.
לא כל המחקר על קורדיספס מצביע לאותו כיוון. Tsuk ועמיתיו משנת 2018, בכתב העת International Journal of Medicinal Mushrooms, בדקו תוסף מסחרי של Ophiocordyceps sinensis וריישי אצל 96 סטודנטים לחינוך גופני, במשך 28 עד 33 ימים. לא נמצאה השפעה על VO2 max, לא על תגובות פיזיולוגיות במאמץ מרבי, ולא על מדדי כוח אנאירובי. כשיש מחקרים בכיוונים שונים, גם המסקנה צריכה להישאר מאופקת.
על רעמת האריה יש מחקר מוכר של Mori ועמיתיו משנת 2009, בכתב העת Phytotherapy Research. שלושים יפנים בני 50 עד 80 עם ירידה קוגניטיבית קלה חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה אבקת פטרייה יבשה, בערך 3 גרם ביום, במשך 16 שבועות. בנקודות זמן של 8, 12 ו-16 שבועות עלו הציונים בסולם קוגניטיבי מסוים יותר מאשר בפלצבו. ארבעה שבועות אחרי שהפסיקו, הציונים ירדו. זה מחקר קטן, על אבקה במינון גבוה יחסית, אצל אנשים עם אבחנה מסוימת. הוא לא אומר שכוס קפה תשפר זיכרון.
Nagano ועמיתיו משנת 2010, בכתב העת Biomedical Research, נתנו ל-30 נשים עוגיות עם בערך 2 גרם רעמת האריה ביום, או עוגיות פלצבו, במשך ארבעה שבועות. בחלק מהמדדים של מצב רוח ותלונות לא מוגדרות נרשם שיפור בקבוצת הפטרייה. במדדים אחרים, כולל סולמות דיכאון וגיל מעבר מסוימים, לא היה הבדל ברור מול הפלצבו. גם כאן התמונה חלקית.
על ריישי, Tang ועמיתיו משנת 2005, בכתב העת Journal of Medicinal Food, בדקו תמצית פוליסכרידים בשם גנופולי אצל 132 אנשים עם אבחנה של נוירסתניה, מתוכם 123 שנכללו בניתוח הסופי. המינון היה 1,800 מ״ג שלוש פעמים ביום במשך שמונה שבועות. נרשם שיפור גדול יותר בחומרת התסמינים ובתחושת העייפות לעומת פלצבו, והתכשיר היה נסבל באופן כללי. זה לא ניסוי שינה, לא ניסוי על קפה, ולא הבטחה להרגעה מכוס בוקר.
Wachtel-Galor ועמיתיו משנת 2004, בכתב העת British Journal of Nutrition, בדקו 18 מבוגרים בריאים בני 22 עד 52. הם קיבלו תכשיר לינגז'י מסחרי, 1.44 גרם ביום, במשך ארבעה שבועות, בהצלבה מול פלצבו. לא נמצא שינוי מובהק במגוון סמנים של חימצון, דלקת, חיסון, שומנים בדם, או רעילות לכבד ולכליות. גם היעדר ממצא הוא מידע. הוא מזכיר שהשפעה שנראית אצל אנשים עם תסמינים לא בהכרח מופיעה אצל אנשים בריאים שכבר אוכלים מספיק.
על שיטאקי, Dai ועמיתיו משנת 2015, בכתב העת Journal of the American College of Nutrition, בדקו 52 מבוגרים בריאים בני 21 עד 41. הם אכלו 5 או 10 גרם פטריות שיטאקי יבשות כל יום במשך ארבעה שבועות. אחרי התקופה נרשמו שינויים במדדי תאי חיסון מסוימים וירידה בחלבון מגיב C. יש כאן מגבלה: ההשוואה הייתה בעיקר מול נקודת ההתחלה, בלי קבוצת פלצבו קלאסית. לכן אי אפשר לקרוא לזה הוכחה חזקה ששיטאקי מחזקת את מערכת החיסון אצל כל אחד.
Torkelson ועמיתיו משנת 2012, בכתב העת ISRN Oncology, ערכו מחקר שלב ראשון על זנב תרנגול הודו אצל נשים אחרי טיפול בסרטן שד. גויסו 11 נשים, ו-9 סיימו. הן קיבלו 3, 6 או 9 גרם ביום במשך שישה שבועות. המטרה העיקרית הייתה בטיחות וסבילות, עם מגמות במדדי חיסון. זה לא מחקר שמוכיח טיפול בסרטן, וזה בטח לא מחקר על קפה. תמציות מבודדות כמו PSK, שבהן השתמשו בהקשרים אונקולוגיים ביפן, הן מוצר אחר ומינון אחר. אי אפשר להעביר מהן מסקנה לשתייה ביתית.
על צ'אגה התמונה דלה עוד יותר כשמחפשים ניסויים מבוקרים בבני אדם. רוב הכתיבה המדעית עליה מגיעה ממעבדה ומבעלי חיים. לעומת זאת יש דיווחי מקרה על פגיעה כלייתית.
מה חשוב לדעת לפני שמתחילים
קפה פטריות לא מתאים לכולם. מי שיש לו אלרגיה לפטריות צריך להיזהר. מי שלוקח תרופות, בייחוד תרופות שמשפיעות על הכבד, הכליות, או מערכת החיסון, כדאי שידבר עם רופא או רוקח לפני שמתחיל. אותו דבר לגבי מי שיש לו מצב רפואי קיים.
הכמות של הפטריות בכוס מסחרית בדרך כלל נמוכה יותר מהמינונים שנבדקו במחקרים. אז גם אם ראיתם מחקר מעניין על רעמת האריה או קורדיספס, זה לא אומר שהכוס שלכם תעשה את אותו דבר.
אם אתם רגישים לקפאין, בדקו כמה קפה יש במוצר. הפטריות לא מורידות את כמות הקפאין.
בסוף נשארת כוס, לא הבטחה
קפה פטריות הוא רעיון פשוט שעטפו אותו בהרבה מילים גדולות. בכוס יש בדרך כלל קפה, או תחליף קפה, ועוד אבקות של פטריות עם היסטוריה ארוכה ומחקר חלקי. אפשר להיות סקרנים. אפשר גם ליהנות מהטעם, אם הוא מוצא חן בעינייכם. מה שאי אפשר לעשות ביושר הוא להבטיח ריפוי, מניעת מחלה, או אותן תוצאות שנראו במחקרים קטנים על תכשירים אחרים.
אם בא לכם לנסות, קראו את הרכיבים, בדקו את הקפאין, והתאימו את זה לגוף שלכם. ואם יש ספק רפואי, השאירו את ההחלטה לשיחה עם רופא או רוקח.
שאלות נפוצות
האם זה פטריות הזיה?
האם זה תרופה?
האם זה בהכרח עם פחות קפאין?
מה המשמעות של פטריות מרפא?
אפשר להחליף את הקפה הרגיל לגמרי?
האם יש מחקר על המשקה המוגמר של מותג מסוים?
מה ההבדל בין לאכול שיטאקי לבין לשתות קפה פטריות?
למי זה פחות מתאים?
תוסף מזון, לא תרופה. המידע כאן הוא כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי, תרופתי או תזונתי אישי. לפני שמתחילים תוסף חדש, בייחוד אם יש מצב רפואי או שימוש בתרופות, כדאי להתייעץ עם רופא או עם רוקח.
