יש רגע שבו מישהו אומר קפה פטריות, והראש כבר מחבר הכול לכפית אחת. כאילו כל הפטריות הפונקציונליות עושות אותו דבר. קצת אנרגיה, קצת ריכוז, קצת רוגע, והבוקר מסודר. זה נשמע נוח. זה גם לא מדויק.
בפועל כל מין מגיע ממקום אחר. לחלק יש היסטוריה ארוכה ברפואה הסינית המסורתית. לאחרות יש בעיקר סיפור של מטבח, ורק אחר כך נכנסו לשיחת הוולנס. המחקר עליהן לא אחיד, והוא כמעט אף פעם לא נעשה על הכוס שאתם מערבבים במטבח.
אם אתם פוגשים באמצע הדרך את מוש, קפה הפטריות של מורבלה, תראו דוגמה ישראלית לתערובת כזאת. לפי רשימת הרכיבים באתר המוצר, יושבות שם שש פטריות פונקציונליות: קורדיספס, ריישי, פטריית המלך, שיטאקי, רעמת האריה וזנב תרנגול. זו לא רשימת קסמים. זו הזמנה להכיר כל אחת מהן בנפרד, בלי להבטיח שהתערובת עצמה נבדקה כמו שניסו תמצית או מנה של פטרייה אחת.
מה בעצם מחפשים בבוקר
הרבה אנשים לא מחפשים הרצאה על פטריות. הם מחפשים כוס שתרגיש כמו טקס בוקר, בלי הדופק המהיר שמגיע אחרי יותר מדי קפה. חלק רוצים ריכוז לישיבה ארוכה מול מסך. חלק מחפשים תחושת רוגע בתוך יום שרץ מהר מדי. הקטגוריה של קפה פטריות יודעת לדבר בשפה הזאת.
הבעיה מתחילה כשהשפה הזאת נשמעת כמו הבטחה רפואית. כאילו שש הפטריות הפונקציונליות כבר הוכיחו אנרגיה יציבה, ריכוז חד, ורוגע מדוד, וכל זה מאותה תערובת. המחקר הקיים לא נותן את זה. רוב העבודה נעשתה על רכיב אחד, במינון אחר, בצורה אחרת, ולפעמים אצל אנשים עם אבחנה מסוימת.
אפשר בכל זאת לקרוא את המפה ביושר. להבין מאיפה כל פטרייה הגיעה. לראות איזה מחקר בבני אדם בכלל קיים. לזכור שמחקר במבחנה או בבעלי חיים לא מספר את אותו סיפור כמו ניסוי באנשים. ולזכור גם שמחקר על רכיב בודד לא מאמת תערובת מוגמרת.
מה הופך פטרייה לפטרייה פונקציונלית
המילה פונקציונלית נשמעת מדעית, אבל היא קודם כל מילה של שוק ושל שיחה. היא מתארת פטריות שמדברים עליהן בהקשר של בריאות, לא רק בהקשר של מוקפץ. חלקן גם פטריות מאכל לגמרי, כמו שיטאקי ופטריית המלך. חלקן מרות יותר ונדירות יותר בצלחת רגילה, כמו ריישי.
הן לא פטריות הזיה. הן לא אמורות לגרום לטריפ. הן גם לא תרופה. כשמופיע הביטוי פטריות מרפא בחיפוש, זה מונח פופולרי, לא תו איכות רפואי. הוא לא מוכיח שהפטרייה מרפאה מחלה, וגם לא שהיא מתאימה לכל אחד.
עוד הבחנה שחוזרת בכל אחת מהן: תמצית מרוכזת זה לא אותו דבר כמו אבקה במשקה. מנה של כמה גרמים ביום, במשך שבועות, זה לא אותו דבר כמו כפית קפה פטריות. וניסוי על מוצר אחד לא עובר אוטומטית למוש או לכל תערובת אחרת בשוק.
קורדיספס, הפטרייה שעליה מדברים כשאומרים אנרגיה
קורדיספס נכנס לשיחה על קפה פטריות כמעט תמיד ליד המילה אנרגיה. ברפואה הסינית המסורתית ובהיסטוריה של הרי האסיה יש לו מקום ישן, בעיקר סביב המין שגדל בטבע על חרקים. מה שמופיע בתוספים היום הוא לרוב גידול מסחרי אחר, למשל Cordyceps militaris או תכשירים כמו Cs-4. אלה לא אותו מוצר, גם אם השם העממי דומה.
במחקר קטן של Chen ועמיתיו משנת 2010, בכתב העת Journal of Alternative and Complementary Medicine, נבדקו 20 מבוגרים בריאים בני 50 עד 75. הם קיבלו תכשיר בשם Cs-4 שמקורו בקורדיספס, במינון של 333 מ״ג שלוש פעמים ביום במשך 12 שבועות, או פלצבו. אחרי התקופה עלה סף מטבולי מסוים בערך ב-10.5 אחוזים בקבוצת התוסף, וסף נשימתי עלה בערך ב-8.5 אחוזים. לא נמצא שינוי בצריכת החמצן המרבית, VO2 max. זה מחקר חלוץ קטן, לא הוכחה שכל כוס קפה פטריות תיתן אנרגיה.
Hirsch ועמיתיו משנת 2016, בכתב העת Journal of Dietary Supplements, בדקו תערובת פטריות שמכילה Cordyceps militaris אצל 28 אנשים צעירים. הם נטלו 4 גרם ביום. אחרי שבוע אחד לא נמצאה השפעה מובהקת על מדדי מאמץ מרכזיים. עשרה מהמשתתפים המשיכו עוד שבועיים, ואחרי שלושה שבועות נרשם שיפור ב-VO2 max בקבוצת התערובת ולא בפלצבו. המדגם הקטן מחייב זהירות, וגם כאן מדובר בתערובת תוספים, לא בקפה.
לא כל המחקר מצביע לאותו כיוון. Tsuk ועמיתיו משנת 2018, בכתב העת International Journal of Medicinal Mushrooms, בדקו תוסף מסחרי של Ophiocordyceps sinensis וריישי אצל 96 סטודנטים לחינוך גופני, במשך 28 עד 33 ימים. לא נמצאה השפעה על VO2 max, לא על תגובות במאמץ מרבי, ולא על מדדי כוח אנאירובי. כשיש ממצאים מעורבים, גם הדיבור על אנרגיה צריך להישאר מאופק.
רעמת האריה, הפטרייה שנכנסת לשיחת ריכוז
רעמת האריה, Hericium erinaceus, נראית כמו רעמה לבנה יותר מאשר כמו פטריית מדף רגילה. במזרח אסיה היא גם פטריית מאכל. ביפן היא מוכרת כימבושיטאקה, ובסין היא מופיעה במטבח ובמסורת המקומית. היא לא הופכת אוטומטית לפטרייה איורוודית רק כי היום מדברים עליה ליד ריכוז וזיכרון.
המחקר המוכר ביותר בבני אדם הוא של Mori ועמיתיו משנת 2009, בכתב העת Phytotherapy Research. שלושים יפנים בני 50 עד 80 עם ירידה קוגניטיבית קלה חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה אבקת פטרייה יבשה, בערך 3 גרם ביום, במשך 16 שבועות. בנקודות זמן של 8, 12 ו-16 שבועות עלו הציונים בסולם קוגניטיבי מסוים יותר מאשר בפלצבו. ארבעה שבועות אחרי שהפסיקו, הציונים ירדו. זה מחקר קטן, על אבקה במינון גבוה יחסית, אצל אנשים עם אבחנה מסוימת. הוא לא אומר שכוס קפה תשפר ריכוז אצל כל אחד.
Nagano ועמיתיו משנת 2010, בכתב העת Biomedical Research, נתנו ל-30 נשים עוגיות עם בערך 2 גרם רעמת האריה ביום, או עוגיות פלצבו, במשך ארבעה שבועות. בחלק מהמדדים של מצב רוח ותלונות לא מוגדרות נרשם שיפור בקבוצת הפטרייה. במדדים אחרים לא היה הבדל ברור מול הפלצבו. התמונה חלקית, והצורה היא עוגיות, לא קפה.
כשמדברים על רעמת האריה ליד ריכוז, כדאי להשאיר את הפער הזה גלוי. יש רמזים ממחקרים קטנים על תכשירים מוגדרים. אין כאן הוכחה שהתערובת במוש תחדד פוקוס תוך כמה לגימות.
ריישי, הפטרייה שעליה מדברים ליד רוגע
ריישי, Ganoderma lucidum, היא פטרייה מרה ועצית. ברפואה הסינית המסורתית היא מוכרת כלינגז'י, ונושאת יוקרה ישנה סביב אריכות ימים ואיזון. היוקרה הזאת היא היסטוריה תרבותית, לא תוצאת מעבדה. במחקר המודרני בדקו אותה בעיקר כתמצית, לא ככפית בתוך קפה.
Tang ועמיתיו משנת 2005, בכתב העת Journal of Medicinal Food, בדקו תמצית פוליסכרידים בשם גנופולי אצל 132 אנשים עם אבחנה של נוירסתניה, מתוכם 123 שנכללו בניתוח הסופי. המינון היה 1,800 מ״ג שלוש פעמים ביום במשך שמונה שבועות. נרשם שיפור גדול יותר בחומרת התסמינים ובתחושת העייפות לעומת פלצבו. זה לא ניסוי שינה ייעודי, לא ניסוי על רוגע יומיומי אצל אנשים בריאים, ולא ניסוי על קפה פטריות.
Wachtel-Galor ועמיתיו משנת 2004, בכתב העת British Journal of Nutrition, בדקו 18 מבוגרים בריאים בני 22 עד 52. הם קיבלו תכשיר לינגז'י מסחרי, 1.44 גרם ביום, במשך ארבעה שבועות, בהצלבה מול פלצבו. לא נמצא שינוי מובהק במגוון סמנים של חימצון, דלקת, חיסון, שומנים בדם, או רעילות לכבד ולכליות. גם היעדר ממצא חשוב. מה שנראה אצל אנשים עם תסמינים לא בהכרח מופיע אצל מי שכבר מרגישים בסדר.
לכן כשריישי נכנסת לשיחה על רוגע, כדאי לשמוע את המילה הזאת כשיוך פופולרי, לא כהבטחה קלינית. תמצית מרוכזת במינון גבוה היא לא אותה חוויה כמו משקה בוקר עם עוד חמש פטריות ועם קפאין.
שיטאקי, פטריית המטבח שנכנסה לשיחת הבריאות
שיטאקי היא אולי הפטרייה הכי מוכרת מהצלחת. במזרח אסיה היא קודם כל מזון, ורק אחר כך חומר מחקר. אנשים אוכלים אותה שנים בלי לקרוא לה פטרייה פונקציונלית. לכן קל לשכוח שמחקר על אכילת פטריות שלמות לא זהה למחקר על אבקה שמתערבבת בקפה.
Dai ועמיתיו משנת 2015, בכתב העת Journal of the American College of Nutrition, בדקו 52 מבוגרים בריאים בני 21 עד 41. הם אכלו 5 או 10 גרם פטריות שיטאקי יבשות כל יום במשך ארבעה שבועות. אחרי התקופה נרשמו שינויים במדדי תאי חיסון מסוימים וירידה בחלבון מגיב C. יש כאן מגבלה ברורה: ההשוואה הייתה בעיקר מול נקודת ההתחלה, בלי קבוצת פלצבו קלאסית. אי אפשר לקרוא לזה הוכחה חזקה ששיטאקי מחזקת את מערכת החיסון אצל כל אחד, ובטח לא שקפה פטריות עושה את אותו דבר.
עוד סיבה להישאר עדינים היא הרגישות. אצל חלק מהאנשים שיטאקי עלולה לעורר תגובת עור. מי שיש להם אלרגיה לפטריות, או רגישות ידועה לשיטאקי, לא צריכים להניח שאבקה במשקה תהיה בהכרח עדינה יותר.
זנב תרנגול, ומה מפריד בינו לבין תמציות רפואיות
זנב תרנגול, או זנב תרנגול הודו, הוא Trametes versicolor. במזרח אסיה הוא מוכר גם כיון ז'ה. במחקר המודרני הוא מופיע בשתי קומות שונות לגמרי, וקל מאוד לערבב ביניהן.
הקומה האחת היא תמציות מבודדות כמו PSK, שבהן השתמשו בהקשרים אונקולוגיים ביפן. אלה תכשירים מוגדרים, במינונים רפואיים, אצל מטופלות ומטופלים במעקב. הקומה השנייה היא אבקה או תכשיר צרכני של הפטרייה עצמה, שמופיע גם בתערובות קפה פטריות. אלה לא אותו מוצר.
Torkelson ועמיתיו משנת 2012, בכתב העת ISRN Oncology, ערכו מחקר שלב ראשון אצל נשים אחרי טיפול בסרטן שד. גויסו 11 נשים, ו-9 סיימו. הן קיבלו 3, 6 או 9 גרם ביום במשך שישה שבועות. המטרה העיקרית הייתה בטיחות וסבילות, עם מגמות במדדי חיסון. זה לא מחקר שמוכיח טיפול בסרטן, וזה בטח לא מחקר על קפה. אי אפשר לקחת משם מסקנה לשתייה ביתית, ואי אפשר להעביר ממנו הבטחה לעיכול, לחיסון, או לכל תפקיד אחר שמייחסים לזנב תרנגול בשיחה היומיומית.
אם אתם נמצאים בטיפול רפואי, בייחוד בטיפול אונקולוגי או בתרופות שמשפיעות על מערכת החיסון, זה לא מקום להחליף ייעוץ בכוס. מדברים עם רופא או רוקח לפני שמוסיפים תוסף.
פטריית המלך, האורחת הקולינרית ברשימה
פטריית המלך, Pleurotus eryngii, נקראת גם קינג טראמפט או קינג אוייסטר. היא נראית אחרת מהרבה פטריות שמדברים עליהן בקטגוריה הזאת: גבעול עבה ובהיר, וכובע קטן יותר חום או אפור. השם המדעי מגיע מהקשר שלה בטבע לשורשי צמחים מסוג Eryngium, מעין חרחבינה של אזורים ים תיכוניים.
ההיסטוריה שלה היא קודם כל היסטוריה של אוכל. בדרום איטליה היא מוכרת כקרדונצ'לו, ונכנסה למטבח האזורי עוד לפני שהפכה לפטריית מדף עולמית. באסיה מגדלים אותה היום בהיקף גדול כפטריית מאכל, עם שמות מקומיים כמו ארינגי ביפן. היא לא נציגה קלאסית של רפואה סינית מסורתית כמו הריישי או הקורדיספס, ואין סיבה לשייך אותה לאיורוודה רק כי היא מופיעה היום ליד פטריות פונקציונליות אחרות.
המחקר בבני אדם עליה קיים, אבל הוא מחקר על אוכל או על טבליות של הפטרייה היבשה, לא על קפה. Kawai, Inatomi ו Tsuchida משנת 2010, בכתב העת Japanese Pharmacology and Therapeutics, ערכו מחקר כפול סמיות מול פלצבו אצל 30 אנשים עם מדד מסת גוף בין 24.5 ל-35. הם נטלו טבליות שהכילו יחד 9 גרם פטריית מלך יבשה ביום, במשך 12 שבועות. נרשמה ירידה גדולה יותר בשטח שומן בטני מסוים לעומת פלצבו, ולא דווחו תופעות לוואי קשורות למזון בניסוי. זה מחקר קטן, על מנה גבוהה של פטרייה יבשה, לא על כפית קפה פטריות.
Kleftaki ועמיתיה משנת 2021, בכתב העת Pharmacological Research, בדקו ארוחה אחת שמכילה פטריית מלך מול ארוחת ביקורת בעלת ערך קלורי דומה. תשעה עשר אנשים עם השמנה לא בריאה מבחינה מטבולית אכלו את שתי הארוחות בסדר אקראי. אחרי הארוחה עם הפטרייה נרשמו ערכי סוכר נמוכים יותר לאורך הזמן, וגם מדדי רעב ושובע שונים, בלי הבדל באינסולין ובכמה הורמונים אחרים שנמדדו. זו ארוחה אחת, לא הרגל של שבועות, ולא משקה.
במחקר המשך של Kleftaki ועמיתיה משנת 2022, בכתב העת Antioxidants, חולקו באקראי 100 אנשים עם הפרעות מטבוליות. שתי הקבוצות קיבלו ייעוץ תזונתי רגיל במשך שלושה חודשים. קבוצת ההתערבות קיבלה גם חטיף יומי אפוי של בערך 6 גרם פטריית מלך, אחרי הכנה שכללה הארה ב UVB כדי להעלות את תכולת ויטמין D2. בקבוצת החטיף נרשמו שינויים במדדים כמו סוכר, משקל והיקפים, בהשוואה לקבוצת הייעוץ בלבד. גם כאן חשוב לא לקפוץ. זה חטיף מזון שעבר הכנה מיוחדת, עם ויטמין D2 מוגבר, לא אבקה בתוך קפה, ולא תערובת של שש פטריות.
פטריית המלך נכנסת לשיחה לפעמים ליד נוגדי חמצון או ליד תחושת שובע אחרי אוכל. אלה הקשרים שעלו במחקר על מזון, לא תוצאות שהוכחו לגבי מוש.
בסוף נשארת כוס, לא הבטחה
שש הפטריות הפונקציונליות שחוזרות בשיחה על קפה פטריות לא עושות את אותו דבר. קורדיספס מגיעה מסיפור של הרים וממחקר על מאמץ. רעמת האריה נכנסת לשיחה על ריכוז וזיכרון. ריישי נושאת יוקרה ישנה סביב איזון. שיטאקי היא קודם כל אוכל. זנב תרנגול מוכר במחקר דרך תמציות רפואיות, לא דרך אבקה צרכנית. פטריית המלך מגיעה קודם כל מהצלחת, ורק אחר כך מהמעבדה.
אפשר להיות סקרנים לגבי כולן. אפשר גם לשתות קפה פטריות אם הטעם והקפאין מתאימים לכם. מה שאי אפשר לעשות ביושר הוא להבטיח שהתערובת תוכיח אנרגיה, ריכוז או רוגע, או שתחזור על תוצאות של מחקרים קטנים שנעשו על תכשירים אחרים.
אם בא לכם לנסות, קראו את הרכיבים, בדקו את הקפאין, והתאימו את זה לגוף שלכם. ואם יש ספק רפואי, השאירו את ההחלטה לשיחה עם רופא או רוקח.
תוסף מזון, לא תרופה. המידע כאן הוא כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי, תרופתי או תזונתי אישי. לפני שמתחילים תוסף חדש, בייחוד אם יש מצב רפואי או שימוש בתרופות, כדאי להתייעץ עם רופא או עם רוקח.
